רפואה צמחית
רפואה צמחית היא הרפואה העתיקה ביותר. היא התפתחה בתרבויות שונות באופן בלתי
תלוי. בכל הארץ או אזור מגורים התפתחה רפואה, כשהתרופות נלקחו בעיקר מהצמחים
המקומיים.
הידע עבר בכל התרבויות בכתב ובעל פה. הוא הועבר ממורה לתלמיד, ומהאם לבני
המשפחה. בתי ספר לרפואה נפתחו במצרים ובאירופה כבר לפני אלפי שנה. לימוד צמחי
מרפאה היה נושא מרכזי, ביחד עם לימודי גוף האדם.
כיצד פועלים צמחי מרפאה?
כדי להבין כיצד פועל הצמח, אנו מפרקים אותו למרכיביו השונים, מבודדים ומנקים אותם,
ומנסים להבין כיצד הם פועלים, מה הסיכון שבשימוש בהם, רעילותם, מה המינון הדרוש
ומה היא דרך השימוש הטובה ביותר .
מצויים בצמח קבוצות של חומרי טבע שונים, כגון, פלבנואידים, קומרינים, חומצות שונות,
טרפנים, ספונינים, אלקולואידים, רזינים, שמנים נדיפים ועוד,והם אחראים לפעילות
הפיזיולוגית של הצמח. הם משפיעים על מערכות שונות בגופנו, ופועלים לפי מנגנונים
שונים.
המחקרים הרבים הנערכים בימינו תורמים להבנת מנגנון הפעולה של כל אחד
מהמרכיבים, ושל צמח שלם. מחקרים קליניים נערכים בחיות מעבדה ובבני אדם.
המחקרים משוכללים יותר מאשר בעבר ונעשים רובם בשיטת הסמיות כפולה. כך
מתקרבים לפיט ותרפיה הרציונלית, זאת שיודעת להסביר את השפעותיו החיוביות
והשליליות של הצמח, ואת המנגנונים לפיהם הצמחים פועלים.
ניתן לסווג את הצמחים לפי דרך פעולתם:
צמחים אנטי מיקרוביאליים, צמחים נוגדי דלקת, צמחים המגבירים זרימה בכלי הדם,
צמחים מכייחים, צמחים המסייעים לעיכול, צמחים אדפטוגנים, צמחים משככי כאב,
צמחים המרגיעים את מערכת העצבים המרכזית, צמחים המחזקים את מערכת החיסון,
צמחים משתנים, צמחים משלשלים, פיטוהורמונים.
הטיפול באמצעות צמחים, הוא טיפול משולב. המטפל נותן תערובת של צמחים שניתן
לקחת אותה בצורות שונות:חליטה, מירתח, טינקטורה, מיצוי נוזלי, אבקות או קפסולות.
עדיף להשתמש בתערובות המכילות 5-7 צמחים ולא בצמח בודד.
המטפל צריך להדריך את המטופל לגבי התזונה המתאימה לו, והמעודדת איזון. הוא צריך
לעודד את המטופל לוותר על מזון שעלול להזיק לו.
